תודה על התשובה. מה שכתבתי לא היה תגובה לציוץ הזה ספציפית, אלא לשלל הסיפורים במצטבר. לגבי הדיכאון הקליני, אני מצטערת. זה קשה בטירוף גם למי שמסביב ולהיות הבת בסיטואציה הזאת נשמע מתיש ובלתי אפשרי ❤️

Show Post

אולי אחדד. אמרתי לה לא לקנות לי אוכל - כי היתה חוזרת לפה עם שקיות מכל מיני בתי קפה, ואומרת "קניתי גם לך". אז הפעם אמרתי לה לא לקנות לי שטויות. כי אני לא אוכלת את כל השיט הזה. אבל זה לא אותו דבר כמו להיכנס למכולת ולא לשאול אם צריך חלב או נייר טואלט, כשאת שוהה פה חודש ושותה חלב פי 5 יותר ממני.

Show Post

דיכאון קליני

Show Post

עדי סליחה שאני שואלת ברצינות, תבעטי בי אם צריך. היא מאובחנת במשהו כלשהו? זאת לא התנהגות "נורמטיבית", גם ביחס לאדם אגואיסט ואנוכי. את מתארת חוסר אונים קיצוני, חוסר יכולת לראות את האחר, חוסר הבנה של גבולות... מצטיירת אישה שמעולם לא התבגרה ולא מצליחה לתפקד בעולם כאדם עצמאי. יש לך השערה?

Show Post

ועוד: אני מתעבת את "קניתי רק לעצמי". נכנסת למכולת, לא תשאלי אותי אם צריך משהו? לא בקטע של לקנות סתם, רק תשאלי אם חסר. כמובן שאין כמעט חלב (כי היא שותה מאתיים כוסות קפה ביום), אין גבנ"צ, אין עגבניות, ... אז היא נכנסת למכולת וקונה עגבניה. אחת. לעצמה. וכמובן שלא תרכוש חלב. חס וחלילה שתחשוב על זה.

Show Post